• מחברת היסטוריה, מלאה ומסודרת היא נכס. אל תמתינו לרגע האחרון, ודאו כל שבוע שכל החומר הנלמד נמצא אצלכם במחברת.
  
  
• אחת הדרכים היעילות ללמוד למבחן היא סיכום של החומר בראשי פרקים. תחשבו שאתם צריכים להכין שליף למבחן, תלמדו בעזרתו, ותשאירו אותו בבית.
  
  
• הגעתם לכתה ללא שיעורי הבית? גם אם זה עבר "חלק" ולא תפסו אתכם, כדאי מאד להשלימם. חוק מרפי קובע – מה ש"מרחתם" במהלך השנה – יופיע בבחינה.
  
  
• כשאתם מקבלים לידיכם את טופס הבחינה, קראו היטב את ההוראות ופעלו לפיהן. בכל שנה תלמידים מאבדים נקודות בגלל אי הבנה של הוראות הבחינה.
  
  
• יש לכם בחירה במבחן? אתם צריכים לבחור על איזו שאלה לענות? קראו היטב את כל האפשרויות לפני שבחרתם. חבל לגלות אחרי הבחינה שפספסתם נושא שאתם שולטים בו היטב.
  
  
• לאורך שנת הלימודים עדיף להשתמש בקלסר ולא במחברת. כך תוכלו להשלים חומר חסר ועדיין לשמור על הסדר ועל הרצף.
  
  
• לקראת מבחן יש להתחיל וללמוד מוקדם ככל האפשר. גם אם נראה לכם שהיקף החומר הוא לא גדול, לא כדאי להתחיל וללמוד ביום שלפני.
  
  
• תכננו את הלמידה מראש, וחלקו את הנושאים במספר הימים שנותרו עד לבחינה. עמדו בלוח הזמנים שקבעתם לעצמכם. ביום האחרון רק מריצים "מרתון" אחרון. תגלו שביום זה נושאים שכבר נלמדו על ידכם קודם לכן, "יושבים" טוב יותר בראש, זה מה שנקרא תהליך של הפנמה. כך תגיעו לבחינה לא רק עם זיכרון מצוין של החומר הנדרש, אלא גם עם הבנה טובה, והדבר יתבטא בתשובותיכם.
  
  
• כשאתם כותבים תשובה בבחינה – זכרו. מישהו אמור לקרוא את התשובה ולהבין אותה. סדר, מבנה ברור וכתב קריא, יאפשרו למעריך הבחינה לתת לכם את הציון המגיע לכם.
  
  
• ללמוד בבוקר הבחינה? לא מומלץ. תכננו את זמנכם כך שתסיימו ללמוד ערב לפני הבחינה. שינה טובה והיעדר לחץ ישפרו את הישגיכם.
  
  
• אל תכתבו בבחינה על מה שלא ביקשו מכם. ענו לעניין. אם ביקשו מכם, למשל, לציין שלוש דוגמאות. ציינו שלוש, לא פחות וגם לא יותר.
  
  
• למידה פסיבית אינה יעילה. כשקוראים בלבד, ואפילו חומר מעניין כמו היסטוריה, יש סיכוי טוב שבשלב כלשהו תאבדו ריכוז והמחשבה "תנדוד" למקומות אחרים. לא פעם אנו מוצאים את עצמנו בסוף העמוד, אבל לא זוכרים דבר ממה שקראנו.
  
  
• למידה אקטיבית – זאת אומרת למידה שדורשת מאיתנו פעולה פיזית תוך כדי הקריאה. לשם כך קיימות מספר אפשרויות :

o              סכמו את החומר הנלמד (כיצד מסכמים בהמשך).

o              השתמשו במרקרים במספר צבעים. קבעו לעצמכם "קוד ארגוני".  לדוגמא: כותרות ראשיות – בצבע צהוב, כותרות משנה – ורוד ותאריכים ושמות – כחול, או: שמו של האירוע ההיסטורי – ירוק, הגורמים לאירוע – צהוב ותוצאותיו – כחול וכן הלאה.      תיווכחו לדעת שבזמן הבחינה, צבעים אלו ירצדו לכם לנגד העיניים. זוהי שיטה מצוינת לשמר בזיכרון את הדברים החשובים בטקסט שקראתם.

o              ענו על שאלות רלבנטיות לנושא שאתם לומדים. לענות הכוונה לכתוב , לא רק באופן וירטואלי כתבו תשובות מלאות. בשלב הראשון של הלימוד  תוכלו להיעזר גם בספרים ובמחברת, ("זה כן חוכמה") "העבודה" עם החומר לצורך מתן התשובה, היא דרך טובה נוספת לשנן אותו ולא באופן פסיבי.        

• בדקו עם עצמכם מהי צורת הזיכרון הטובה ביותר עבורכם. יש כאלו שחייבים לקרוא, אחרת הם לא זוכרים, יש כאלה שקריאה לא עוזרת להם, רק אם הם שומעים את הטקסט. זהו ההבדל בין זיכרון שמיעתי לזיכרון חזותי.  אם הזיכרון השמיעתי שלכם טוב יותר, בקשו ממשהו בבית שיקריא למענכם, חשוב שהקריאה מתהייה בקצב בינוני ובהטעמה (אתם יודעים עם טונים משתנים).. אם אין אפשרות כזו קראו בעצמכם ובקול רם. שוב ההפסקות במקומות הנכונים, הקצב וההטעמה חשובים.
  
  
• הפכו את הלמידה  לחוויה מהנה, נו –עד כמה שזה אפשרי. בקשו מחבר/ה שיבואו ללמוד אתכם. לא יותר מדי חברים, את המסיבה תשמרו לאחרי המבחן.
  
  
• מותר לקחת "פסק זמן" תוך כדי למידה, רק שתזכרו לחזור מנו. לא תרצו לגלות שחלפו כבר שעתיים מאז שהתחלתם וכמעט שלא הספקתם כלום.
  
  
• כיצד מסכמים?  בדרך כלל המשפט הראשון בכל פסקה הוא משפט המפתח. משפט המפתח מציג את הרעיון המרכזי של הפסקה ומכאן חשיבותו. נסחו אותו במילים שלכם. שאר המשפטים בפסקה "תומכים" במשפט המפתח, כלומר הם : מרחיבים, מנמקים, מפרטים ומסבירים. בדקו את הקשר של כל משפט למשפט המפתח והפכו אותם לסעיפים:

o        הסיבות הן:

o        דוגמאות:

o        התוצאות:

וכן הלאה, זה נראה מסובך בתחילה אך בהמשך זו טכניקה שתסייע לכם ותהפוך לטבע שני.